ביום שישי האחרון, 27-12-2011, התקיים unconference הרביעי של קהילת GameIS, קהילת מפתחי משחקי מחשב הישראלית. להלן המנצחים שלי:
הכי צעירים:
אורגד (בן 18) וווה (בן 19) הבטיחו וקיימו במדויק. הם בנו משחק מחשב מבוסס מצלמת עומק בunity ב20 דקות. סחתיין וכל הכבוד! זה היה משחק יחסית פשוט של מטוס שעף בשמיים וצריך לאסוף סוג מסויים של טוקנים ולברוח מסוג אחר. הקטע היה שהמטוס עף לכיוון שהחזה של השחקן היה מופנה אליו (זה היה הגויסטיק).
הכי פילוסופי:
בני פייביש דיבר על הקשר שבין תאוריית הכיף ותאוריית המשחקים. למה אנחנו משחקים, מה ההקשר הפסיכולוגי והצורך הנפשי שבמשחק ומה הקשר לתהליכי למידה (נושא שמן הסתם מאד מעניין אותי...).
התשתית הכי מוכנה:
חברת Go-Arc הישראלית הרכיבה תשתית המאפשרת יצירה של מסלולים אינטראקטיביים מבוססי נתוני מיקום. התוכנה מאפשרת הכנסה של נקודות GPS חדשות ולהוסיף לכל נקודה תכנים ומדיה מסוגים מגוונים: תמונות, וידאו, טקסט, שאלונים ואולי בעתיד גם משחקי פלאש. האפליקציה רצה על מכשירים ניידים מסוגים שונים.
התוכן עצמו תלוי ביוצרים מבחוץ כשעד היום נערכו כמה פרויקטים, לדברי גלעד, די מוצלחים.
אני כבר מחכה לשימושים החינוכיים לאפליקציה הזו.
המשחק הכי מוכן:
צוות יחסית גדול ששה אנשים: עידן מילר (מעצב המשחק והמתכנת), גיל נעמתי, אסף הלוי, סתו גולדשטיין, יותם שיפרוני ועדי עזר, השכילו להרכיב את המשחק המעניין והמגניב ביותר שראיתי בחודש האחרון לפחות. משחק בשם Deploy! הוא משחק לשני שחקנים (כמו שאני אוהב), מהיר, עם טוויסט מהעבר. כל הכבוד, חבר'ה! מחכה לראות עוד. המשחק חינמי ופתוח ברשת.
חוץ מכל אלה הרצאתי אני על האפשרויות העומדות בפני מפתחים למציאות מועצמת בניידים בדגש על הSDK ששחררה חברה Qualcomm וזה של Total Immersion שסקרתי בפוסטים קודמים.
הכי ארוך:
הנוכחות הרבה של אנשים שהתעניינו בחינוך ולמידה בכנס הזה גרמה לי להרגיש שהגיע הזמן לפאנל מיוחד בנושא. דחקתי ביעל חקושריאן עמיתה בתחום והחלטנו להעביר יחד פאנל מיוחד בנושא שילוב משחקים בחינוך. יעל הרחיבה על גיימיפיקציה (קראו על זה בבלוג שלה), אני ריכזתי את הגורמים המשותפים בין שיעור טוב בבית הספר למשחק טוב. הרחבה תוכלו למצוא בפוסט הזה בבלוג על קונסטרוקטיביזם. בכל אופן זו היתה ההרצאה הארוכה ביותר בכנס (שעה שלמה) ונכחו בה מעל 20 איש כל הזמן!
הכי צעירים:
אורגד (בן 18) וווה (בן 19) הבטיחו וקיימו במדויק. הם בנו משחק מחשב מבוסס מצלמת עומק בunity ב20 דקות. סחתיין וכל הכבוד! זה היה משחק יחסית פשוט של מטוס שעף בשמיים וצריך לאסוף סוג מסויים של טוקנים ולברוח מסוג אחר. הקטע היה שהמטוס עף לכיוון שהחזה של השחקן היה מופנה אליו (זה היה הגויסטיק).
הכי פילוסופי:
בני פייביש דיבר על הקשר שבין תאוריית הכיף ותאוריית המשחקים. למה אנחנו משחקים, מה ההקשר הפסיכולוגי והצורך הנפשי שבמשחק ומה הקשר לתהליכי למידה (נושא שמן הסתם מאד מעניין אותי...).
התשתית הכי מוכנה:
חברת Go-Arc הישראלית הרכיבה תשתית המאפשרת יצירה של מסלולים אינטראקטיביים מבוססי נתוני מיקום. התוכנה מאפשרת הכנסה של נקודות GPS חדשות ולהוסיף לכל נקודה תכנים ומדיה מסוגים מגוונים: תמונות, וידאו, טקסט, שאלונים ואולי בעתיד גם משחקי פלאש. האפליקציה רצה על מכשירים ניידים מסוגים שונים.
התוכן עצמו תלוי ביוצרים מבחוץ כשעד היום נערכו כמה פרויקטים, לדברי גלעד, די מוצלחים.
אני כבר מחכה לשימושים החינוכיים לאפליקציה הזו.
המשחק הכי מוכן:
צוות יחסית גדול ששה אנשים: עידן מילר (מעצב המשחק והמתכנת), גיל נעמתי, אסף הלוי, סתו גולדשטיין, יותם שיפרוני ועדי עזר, השכילו להרכיב את המשחק המעניין והמגניב ביותר שראיתי בחודש האחרון לפחות. משחק בשם Deploy! הוא משחק לשני שחקנים (כמו שאני אוהב), מהיר, עם טוויסט מהעבר. כל הכבוד, חבר'ה! מחכה לראות עוד. המשחק חינמי ופתוח ברשת.
חוץ מכל אלה הרצאתי אני על האפשרויות העומדות בפני מפתחים למציאות מועצמת בניידים בדגש על הSDK ששחררה חברה Qualcomm וזה של Total Immersion שסקרתי בפוסטים קודמים.
הכי ארוך:
הנוכחות הרבה של אנשים שהתעניינו בחינוך ולמידה בכנס הזה גרמה לי להרגיש שהגיע הזמן לפאנל מיוחד בנושא. דחקתי ביעל חקושריאן עמיתה בתחום והחלטנו להעביר יחד פאנל מיוחד בנושא שילוב משחקים בחינוך. יעל הרחיבה על גיימיפיקציה (קראו על זה בבלוג שלה), אני ריכזתי את הגורמים המשותפים בין שיעור טוב בבית הספר למשחק טוב. הרחבה תוכלו למצוא בפוסט הזה בבלוג על קונסטרוקטיביזם. בכל אופן זו היתה ההרצאה הארוכה ביותר בכנס (שעה שלמה) ונכחו בה מעל 20 איש כל הזמן!
